פסק-דין בתיק ב"ל 3424-06-10

1.         התביעה הוגשה כנגד החלטת הנתבע הדוחה את תביעת התובעת לדמי לידה, בשל היעדר יחסי עובד ומעביד בינה לבין העסק בשם "או. מ. דיזיין", אשר בעלה של התובעת הינו אחד מבעליו.

2.         מטעם התובעת העידו התובעת עצמה, בעלה מר רפי אוז'ילבו, מר שי מחלוף, רו"ח מר אודי מלכה ומר שי חליף.

3.         הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

4.         כך נאמר בתצהיר התובעת:

"1.       הועסקתי בעסק הקרוי או.מ. דיזיין החל מיום 1/9/2008 ועד סוף חודש מאי 2009, המועד בו התפטרתי בשל לידת בני הצפויה.

2.         העסק הנ"ל הינו חנות למוצרי קרמיקה וכלים סניטריים שמשכנה במושב בצרה. חנות זו הופעלה עד לסוף שנת 2008 על ידי שותפות לא רשומה תחת השם או.מ. דיזיין. החל מתחילת שנת 2009, החליטו בעלי העסק, בעלי - מר רפי אוז'לבו ("רפי") ומר שי מחלוף, לשנות אופן התאגדותם והחלו לפעול תחת חברה הידועה בשם או.מ. דיזיין קרמיקה בע"מ (להלן: "המעסיק").

3.         עבודתי בעסק כללה מתן שירות ללקוחות החנות באולם התצוגה וכן בעבודת אדמיניסטרטיביות, לרבות, בין היתר, מענה לטלפונים, תיוקים, עדכון חשבוניות ספקים והכנת חשבוניות ללקוחות, עדכון נתונים בתוכנת הנהלת חשבונות, עדכון מוצרים ומחיריהם, הכנת המחאות לתשלום, ביצוע הזמנות וקשר עם ספקים, ועיינים נוספים לפי הצורך. מרבית עבודתה הפקידותית שבוצעה על ידי (ובעסק בכלל) בוצעה באמצעות מחשב ובמקרים מעטים ביותר בכתב יד.

4.         החל מחודש ספטמבר 2008 ועד סוף שנת 2008 הועסקתי בהיקף משרה של שלושה ימי עבודה בשבוע, בהתאם להיקף הימים בהם למדתי באותה התקופה, והשתכרתי את הסך של 3,109 ש"ח ברוטו לחודש. ימי עבודתי היו בימים ראשון, שלישי ושישי. בימים שלישי ושישי עבדתי החל מהשעה 09:00 ועד לשעה 14:00 לערך. בימי ראשון עבדתי לעתים עד השעה 15:00 או מעבר לכך, לפי הצורך. כאשר הייתי מסיימת מוקדם יותר הייתי משלימה את שעות העבודה החסרות ביום עבודה אחר.

5.         החל מתחילת שנת 2009, עם תחילת סמסטר לימודים חדש בו למדתי פחות ימים בשבוע, היקף ימי העבודה גדל והתחלתי לעבוד בעסק בהיקף של ארבעה ימי עבודה בשבוע. בהתאם לכך, בשל השינוי בהיקף עבודתי שכרי הועלה לסך של 4,000 ש"ח ברוטו לחודש. ימי ושעות עבודתי היו כאמור לעיל, תוך שלימי עבודתי התווסף יום רביעי.

6.         מועד ואופן תשלום השכר בגין עבודתי טופלו על ידי רפי. הואיל ובעלי הינו אחד מבעלי העסק, גובה השכר שלי נקבע בינו לבין שותפו, מר שי מחלוף. בשל היותי אשתו של רפי ובשל היחסים הקרובים בין רפי לבין שותפו, שולם שכרי בהתאם ליכולת העסק באותו המועד והועבר בסמוך למועד משיכת כספים על ידי רפי ושי ו/או בסמוך למועד תשלום שכרם (עת התאגדו כחברה)". 

5.         "עובד" מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, כדלקמן:

"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן משפחה' - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

6.         כאשר קרובי משפחה טוענים לקיומם של יחסי עובד ומעביד, יבחן בית הדין בקפידה יתרה את טיב היחסים, האם מדובר במערכת יחסים התנדבותית המגלמת בחובה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות.

הפרמטרים שבוחן בית הדין לצורך הכרעה בשאלה זו הם, בין היתר, מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי, האם העבודה מתבצעת באופן סדיר, האם העבודה היא חיונית כך שאלמלא היה מבצע אותה היה עובד אחר נאלץ לבצעה, ועוד.

ראו: עב"ל 20105/96 יהלום נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603; דב"ע מז/ 6-0 סרוסי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 434; דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה 31; דב"ע נג/87-0, פייגלשטוק נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 283; דב"ע נה/295-0 המוסד לביטוח לאומי נ' אזולאי, לא פורסם.

נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפי הטוען לקיומם של יחסי העבודה.

ראו: דב"ע לג/0-59 מרקו נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה 134; עב"ל 20034/98 המוסד לביטוח לאומי נ' הרצליך, פד"ע לה 577.

7.         תפקידה של התובעת בעסק

            בתביעה למל"ל (נ/1) ציינה התובעת את תפקידה במקום העבודה כ"מעצבת".